אני קם כל יום בחמש וחצי בבוקר. יוצא מהבית בשש וחצי ומגיע למשרד בשעה שבע פלוס מינוס. אחרי שלא נגעתי בשום כלי נגינה מאז הצבא בערך, התחלתי לנגן בגיטרה בס לפני כשלוש שנים. מאז הספקתי לעבור שתי להקות וכיום אני חבר קבוע בלהקה! ויש גם עמוד פייסבוק.

יום חמישי, 27 ביוני 2013. מלצר יש לי פליט במרק 2. סביר להניח שסבא שלכם היה אחד כזה, אולי אפילו אבא שלכם אבל אתם הספקתם לשכוח מזמן, כי. כשיש אוכל במקרר, והכי נעים שיש תעודת זהות כחולה שאומרת לכם בדיוק מי אתם ולאן אתם שייכים, תעודה שנותנת לכם כל כך הרבה ואתם אפילו לא יודעים כמה. דמיינו שלוקחים לכם אותה, דמיינו שאין לכם ברירה אל. לגרור את עצמכם מכל מה שאתם מכירים וללכת למקום אחר, לא ברור, בלי שפה, בלי משפחה, ובלי תעודה שאומרת שאתם זה אתם. כן, אני מדבר שוב על הפליטים.

בחודשים האחרונים אני חושבת מה נהיה עם הבלוג. זה לא שאין לי זמן לכתוב, דווקא יש, וגם התחלתי כמה פוסטים אבל כל פוסט שהתחלתי עזבתי באמצע כי משהו פשוט לא עבד. חשבתי על זה לא מעט בשבועות האחרונים והגעתי למסקנה שאני כבר לא במקום שאיתו התחלתי את הבלוג, עברתי והתפתחתי והבלוג איכשהו נתקע. כבר לא מרגיש נכון כמו פעם. אז תודה לכל מי שקרא והגיב וקרא ולא הגיב ורק חשב או לא. לא נורא בצהריים יהיה כבר חם. השבוע התחיל ה Noodle Nigh.