משפחה מישראל ואז הולנד עכשיו פורטו ריקו. קובי וחגית שהפכו לחברים הכי טובים שלנו פה באי, הציעו שניסע בראשון בצהריים לשמוע מוסיקה בהרים. הם מכירים מקום שבו אפשר לשבת ולשמוע זמרים מקומיים, שרים שירים ארוכים, עצובים ושמחים והנוף משגע. הנוף מאחד המקומות שבהם ישבנו. בראשון בצהריים כבר היינו בדרך. הם סיפרו לנו שלשם הם לוקחים את כל האורחים שלהם בעיקר את החשובים. וחגית הוסיפה שבאמת זה ממש ליד הבית. מרחק של מקסימום ארבעים דקות. נכון הוסיף קובי בהתלהבות, רק שלושתרבעי שעה. במסעדות השונות ובברים, מש.

בעצם, תמיד היה פה אור. כזה שמסתכל בעיניים של הרשומה וקולט. מה התשובה שרוסי הכי רוצה לשמוע? איזו תשובה הוא הכי רוצה לשמוע? רמז, מה יכול לגרום לרוסי לחייך? טוב, עכשיו רמז כבד. ואפילו חרא זאת לא מילה שלי. אבל ככה השבוע שלי היה.