מבט על אופנה ותרבות מזווית קצת אחרת וגם דברים מהלב. 11 באוקטובר 2015 in אופנה וסגנון חיים. נראה לי שבימים אלה, כשגובה הלהבות רק עולה- הפוסט הזה אקטואלי במיוחד. שמתם לב שבזמן האחרון נעלם לו השלום מחיינו? לא אני לא מתכוונת כאן לשלום במובן הפוליטי, המטפורי, או הקוסמי. ואין לי גם שום צורך בוער להזדהות בדיוק עכשיו עם הימין או עם השמאל. אני פשוט מתכוונת למילה אחת קטנה שפעם השתמשנו בה המון, כמעט בכל הזדמנות ועכשיו יוק.

יום שלישי, 21 ביולי 2015. אמנם שם הבלוג הוא ורדים והדסים על שמי ושם בתנו, אך מקומך, האילן שלנו היה חזק ויציב בלב הבלוג. תמיד תמכת, פירגנת ועזרת. היית כל כך גאה ביצירה זו. שיתפת כל פוסט בשמחה ודחפת לעוד ועוד, ושהבלוג יתמלא ויצמח. וגם אם עוברת תקופה עמוסה, תמיד שאלת והזכרת לי שהבלוג מחכה.

בכל פעם שהכותרות מבשרות על תוכנית לרפורמה בענף כלשהו בישראל דיור, גז, חשמל נזעקים הברונים השודדים, ומאיימים ניקח את העסקים שלנו למקום אחר. אם תשתיקו אותנו, אומרים רבים, נעוף מפה. נראה איך תסתדרו בלי תרבות ואמנות. אם מחר יפתחו בשביתה ללא תאריך סיום כל מוסדות התרבות בישראל מי ישים לב? אם ייסגרו כל אולמי ההרצאות? .

אז היכן מרוכזת תחושת הציפייה? בזווית האוזניים, או בסידור הרגליים? ואולי דווקא ידית הדלת מביעה הכול, ואם נמחק אותה י וותרו רק שני חתולים שצופים בשלווה פילוסופית אל האופק? לא יכול להיות. שני צדדים של ספל אחד. כ ש ה י ינו ב י ח ד. ה כ ל ג לו י ל פ נ ינו. ב ין ש נ ינו. בסוף השבוע האחרון קראתי במוסף. 8211; אבל אין חשש ש-BDS יאחד את הישראלים ויעשה אותם לאומניים עוד יותר? גם אני לא צריכה חינוך! .

שירי משוררים שמצאו בית במגירות שנאספו מהרחוב. מה זה שירים למגירה? מי מסתתר מאחורי המגירה? שירי משוררים שמצאו בית במגירות שנאספו מהרחוב. מגירות חדשות מהתערוכה בבית האמנים. שבוע אחרון לתערוכה בבית האמנים.

הרהור על הבנק הבין-גלקטי העליון. היית צריך לכתוב בשבילם שורות של קוד עתיק בדרך לעוד לקוח מרוצה. משבוע לשבוע התקצרה ההפסקה והתרבו המשימות. הייתה לך מכסה להספיק לעשות, אבל כשהגעת לשם, הם פתאום הגדילו מכסות. המשכת לנסות, אצבעותייך מקלידות בשבילם לא שירים. אותיות בשפות זרות, מקפים, קווים, מספרים.

לילה אחד הוא חלם שהאש אוחזת בחלונות הקומה השנייה, בפינה המנוגדת לשלהם. פתחה את הדלת, רכנה על המעקה והביטה בה לרגע. אחר כך נכנסה חזרה, נעלה אחריה והתקשרה למכבי האש. הכניסו מייל - קבלו פוסט. הצטרפו אל 7 שכבר עוקבים אחריו.

שורשים וצמרות VS תחנות רכבת. מתי הפכתי להיות פריקית של השדרה ומגויסת כל כולי למאבק למענה? למעשה העצים הם הסממן האחרון של השדרה שע.

והבגדים של שנות ה-70 וה-80 ככה גם התקליטים. בשנים האחרונות תקליטי הויניל הפכו למוצר מבוקש מאוד. על הביטלס עצמם כבר כתבתי כאן.