רק לפני שנה ישבנו על שפת האגם שלנו ביער, מעופפים מאושר ומהרפתקאה מטלטלת שזימן לנו הגורל ותכננו תוכניות לדברים שלא באמת חשבנו שנעשה, קראנו לזה דיבור-זיוף. לא הרגשנו אמיתיים באותו רגע, כמו בני אדם, וזה הרגיש כמו הדבר נכון לעשות. זה היה מאיים ומרגש בו זמנית, אבל גם מרגיע באופן שבו הבהרנו לעצמנו שיש לנו ברירות. הכל מותר בדיבור-זיוף, גם השטויות הכי מופרכות. נגיד- תתארי לך שבעוד שנה פתאום יהיה לנו תינוק. מאז היו כמה רגעי זהב הריוניים, כמה רגעי באסה, לא .

מצטערים, אבל לא נמצאו תוצאות. ייתכן שחיפוש יעזור במציאת פוסט קשור. יצירה של אתר חינמי או בלוג ב WordPress. קריאה זה אחד מהתענוגות הגדולים שלי ואני חושבת שזה שווה בלוג. עוד בלוג של עדה ק. אני רוצה לחיות לנצח, אך מוכן למות מחר כי אני יודע שזכיתי בכל מה שבן תמותה מסוגל לבקש לעצמו וגם בכל מה שעליו לא העז לחלום. עוד בלוג של עדה ק.