יום שני, 2 באוקטובר 2017. כלומר, מאוד פשוט, הרבה יותר פשוט בכל המובנים הטכניים, אבל מאוד לא פשוט במובן הרגשי.

כבר מזמן רציתי לכתוב כאן פוסט כזה, שיחבר בין העולמות שאני עוסקת בהם כיום. הכל על מצעים לבנים עם חגית סער. לא ברור איך זה קרה, אבל השבוע נחגוג את חג השבועות. הסבר פניך לתייר -או- סיור עיצוב בתל אביב.

תרגום, שפה, תרבות ועוד. ה-pet peeve ממש קרם עור וגידים, כשהיא בראה חיה שתמחיש אותו. אולי בגלל זה הוא זכה להצלחה אדירה כל כך. מצחיק מאוד, ובתוך חודשים ספורים ה-ALOT קיבל חיים משלו.

אני מנסה לדמיין את עצמי בסיטואציה מתמשכת, בה אני ועוד אדם חיים יחדיו. אי אפשר לומר שמעבר לאיזה רצון עמום אבל עוצמתי מבפנים אני מסוגלת לראות תמונה כזאת. אני מיד חושבת על כמה אני צריכה את הפרטיות שלי, את הקצב שלי, המוזיקה הפנימית הזאת. קשה לי מאוד לחשוב על הצטמצמות במובנים הללו. כל זה מתוך מקום שכמעט תמיד היה כך. הרבה גם כשהייתה עם אחרים. תוך כדי שאני כותבת עכשיו, החתול שלי קופץ מהמיטה עליה שכב בשעה האחרונה, רץ ועולה עלי תוך גרגור.

Relocationotes Blog by Hagar Sides. איך יכול להיות שאת עדיין רווקה? אפריל 2007 , אני יושבת בתחנת אוטובוס בבאזל מחכה לשאטל שיאסוף אותי לשדה התעופה. אישה שהמתינה איתי בתחנה פנתה אלי, מאיפה את? מישראל עניתי. איזה יופי, מה את עושה פה? כן אני חוזרת הביתה לפני הזמן , סבא שלי נפטר אתמול עניתי ודמעות מילאו את עייני.